נקודת וויסות – SET POINT
שאלה מטרידה שחזרה ונשנתה לא מעט אצל מיטב החוקרים הייתה "מדוע נשים שהפחיתו ממשקלן במהלך הרזיה מבוקרת חזרו והעלו שוב במשקלן אולם חרף זאת, לא עלו אל מעבר למשקלן הראשוני ביום קליטתן לתכנית ההרזיה.
מה מנע מבעדן להמשיך ולטפס? בעיה בריאותית? האם שילוב של גורמים אחרים כמו סביבה חברתית, הרגלי המזון, המאבק להישאר רזות? כאן, כל הימור היה יכול להיחשב כנכון.
לפני לא מעט שנים עלתה תיאוריה המתקראת בשם "סט פוינט", לטענתה נטיית הגוף החי שואפת לווסת אוטומטית את משקלו ורמת השומן שבו עם בקרות פנימיות, סוג של תרמוסטט מטבולי אם הוא מתוכנת כגבוה אז נועדת לשאת יותר שומן ואם נמוך תהיי רזה כל חייך.
אז מה זה אומר? שאף פעם לא ניתן להיות רזה? שאפשר לצרוך כל מה שרוצים ולא לעלות במשקל? האם התיאוריה מיתוס?
יש חילוקי דעות על תקפותה של תיאורית הוויסות, החוקרים מוצאים כי תורשתך וסביבתך, החל מרגע לידתך, הם הקובעים את נקודת הוויסות, בטווח הארוך, עודף מזון ופעילות גופנית מועטה יבטלו את הנטייה הטבעית של הגוף להישאר כך ויובילו לנקודת וויסות גבוהה ובריאה פחות.
לסיכום, יש חדשות טובות וחדשות רעות. הטובות הן שאינך צריכה להלקות את עצמך על היותך "חלשת רצון" בהתמודדות עם הרזיות. החדשות הרעות שאולי צריכים ללמוד לקבל את עצמנו ואת אחרים במשקלם הטבעי כי אנשים רזים אינם בהכרח מאושרים או חכמים יותר.
יקי שגב