צריכה קלורית משוקללת

כל מי שחוותה דיאטה, יודעת שעודפי השומן שנשרו חוזרים ולעתים עולים אל מעבר למשקלה ההתחלתי. היא מניחה ובצדק, שהסיבות הן חוסר משמעת או כשל של כוח הרצון.

לנו במרפאה "זה תמיד נראה מוזר", מדובר בנשים שהייתה להן מוטיבציה גבוהה להפחית ממשקלן, שתוך זמן קצר הוצפו במחמאות אין ספור, שינו את לבושן לג'ינס וטי-שיירט ואת מראייהן לאלגנטי ובכל זאת, באופן בלתי נמנע, חלקן בהדרגה החזיר אט אט את הקילוגרמים שהפחית בעמל כה רב.

המנטרה ישנה – חדשה המנחה את ציבור מסיימות ההרזיה שיש להקפיד על ביצוע תדיר של פעילות גופנית יזומה לאחר תום ההרזיה אכן נכונה. לעומת זאת, ההנחה לפיה יש לצרוך צריכה קלורית פחותה לאחר סיום ההרזיה אינה מדויקת.

הפחתת צריכה קלורית של מזונות אל מתחת להוצאה הקלורית RMR של גופך, תביא לחסר תזונתי שילך ויחריף והגרוע יותר, חילוף החומרים האמתי במנוחה  ימשיך לצנוח ותוצאתו אחת – פחות ופחות מזון בצלחתך.

הצריכה הקלורית תחושב על פי חילוף החומרים במנוחה RMR +  שקלול הוצאה קלורית ADL  +   פעילות גופנית PE  והיא תהיה חייבת להיצרך. מעשית היא תאפשר לך כמות מזונות רבה יותר שתפתור את סימפטומי הרעב, לא תגרום לחסר תזונתי ומעל לכל לא תפגע ברמת החילוף שיִוָּתֵר בעינו.

סביר יהיה להניח שערך מזונות גבוה יביא במידת מה לעליית משקל עקב רמתו הנמוכה של קצב חילוף החומרים של גופך, בפועל, פער זה יצטמצם על ידי ביצוע פעילות גופנית מינימלית של 3 פעמים בשבוע כהליכה, ריצה, אופניים או שחייה ויְוֻוסַּת על פי הוספה או הפחתה בפעילות הגופנית לבלימת העלייה או הירידה במשקל.

יקי שגב