מסעי לחיים חדשים (פרק 5- יום ראשון 16.6.24 )
שלום שוב לכולכן,
רחלי כאן,
אתמול הייתה הביקורת החמישית, ואני שוב נפגשת במקום שבו כולן מתחברות – חדר ההמתנה, אור הניאון הבוהק, הכיסאות שמשום מה כבר רחבים יותר והטלוויזיה מראה תוכנית על איך לאפות עוגיות ללא קלוריות. אני מבחינה במישהי כנראה חדשה, שמדפדפת בברושור תוכנית ההרזיה, הנה נמצאת כאן גם המעודדת התמידית, שהיא בעצם ספר מוטיבציה מהלך ומדבר ויש לה מלאי אינסופי של "את יכולה לעשות את זה" והנה גם האופטימיסטית, שמידי פעם מתפשט על פניה חיוך רחב והיא נראית כמי שנעלמת אל תוך השקיעה לאחר שאיבדה שתי מידות במכנסיה ואני שואלת את עצמי, "איך היא מצליחה להיות כל כך אופטימית בשעות האלה, ואני כאן, עם פנים מתוחות, נושאת את נרתיק תיקי הרפואי, ומתפללת לעוד צעד קטן נוסף – יעד ההרזיה הנכסף.
בכל הימים אני חשה בקרנבל הרזיה, מנווטת בנחישות במבוך של תוכנית ארוחות בכל יום. נעלמו הימים של אכילה חופשית, הפכתי לסוחרת מזון שבודקת תוויות באינטנסיביות של בדיקה פורנזית, האם 3% במקום 1.5% יעבור את תקרת הקלוריות שלי ? אני מרגישה שאני מרכיבה פאזל כשבכל ארוחה אני שולפת את החלק המתאים והפרס – הג'ינסים שמסתתרים בארון שלי מאחור.
קוראים בשמי ואני נכנסת לחדר השקילה מחייכת לאחות בחיוך עצבני, מנסה להתנהג בנונשלנטיות" פיס אוף קייק", חשבתי, או יותר נכון, "פיס אוף קייק שלא טעמתי כבר עידן, מטפסת על מאזני המשקל הצנועים אך המפחידים מאוד, וכשהמספרים מרצדים ומתיישבים בתצוגה סופית והבלתי סלחנית שלהן, אני מאמצת את עייני לראות, זה יכול להיות? האם, כנגד כל הסיכויים, מצאתי את השער הסודי ליקום מקביל שבו כוח הכבידה משחק לפי כללים שונים?
המספרים הכריזו בצייתנות על ממצאיהם בהתלהבות של שופט שקורא גזר דין .
האחות לצידי מציצה בספרות ואני נשבעת שראיתי שמץ של אהדה בעיניה למרות שהיא שומרת על קור רוח מקצועי, מסתירה את מחשבותיה כמו סוכן חשאי ששומר על מידע מסווג. ואני מהרהרת ואוו… איזה כברת דרך ארוכה עברתי מיומי הראשון! חמישה עשר יום חלפו ומשקלי הכולל פחת ב 4.800 ק"ג, פרגנו לי!
וכך, אני עוזבת את חדר השקילה, קלילה יותר, עם חוסן, אהבה עצמית ואימוץ התהליך. עבורי זה לא רק סיפור על ירידת משקל, עבורי זו נקודת מבט חדשה על קבלת החלטות.
בינתיים היו שלום, ניפגש שוב בביקורת הבאה.