"מסעי לחיים חדשים (פרק4 – יום חמישי 13.6.24)
שלום לכולן!
רחלי כאן,
את הביקורת הרביעית שלי במרפאה שהפכה לבית שני שלי ומקום שבו מאזני המשקל חסר הרחמים הופך להיות חברי הטוב ביותר, אינני יכולה שלא לצחקק על הדמויות שלמדתי להכיר בחדר ההמתנה.
כל אחת, עם המוזרויות שלה והסיפורים על דרכים סודיות שבהן הן גונבות נגיסה פה ושם בלי שאף אחד ישים לב. הן דיברו על הצטיידות במקלות סלרי בתיקיהן בעת יציאתן לקניון הקרוב ואפילו סיפרו על אמנות אכילת גזר בגניבה בחדר האמבטיה.
גניבות המזון שהן מעלות בסיפוריהן נתקלות במבטים והבנה אוניברסלית ששורה בחדר, שכולנו מעורבות במשחק הזה ושמרפאת ההרזיה היא לא רק מקום להשיל קילוגרמים אלא מופע משעשע ופיתוי מתמיד להתמכר לסיפורי הגניבות הקטנות .
יושבת מולי עדנה, שמתפלספת על עומק מורכבות השוקולד ומשמעותו בחיים, ולמה פיצה טעימה יותר קרה, ויש את אורנה, שלא מהססת לחלוק את כיבושי הדיאטות האחרונות שלה עם כל מי שנמצא בטווח שמיעה. "ירדתי 10 קילו רק מלחשוב על ברוקולי," היא מתגאה, וכולנו מהנהנות ומחייכות, אבל אתן יודעות מה? אני מוצאת כאן אחוות חברות, אנחנו צוחקות, אנחנו מזיעות (בעיקר מעצבים), ואנחנו חולקות סיפורים על הרפתקאותינו כבדות המשקל כאשר בסופו של דבר, לא מדובר בקילוגרמים שאנו יורדות אלא בצחוקים שאנו חולקות וכל המעמד הזה, הופך את ביקורתי הרביעית למשהו שאזכור.
אז הנה, אני מחכה לתורי בקוצר רוח, מקווה שהשליטה העצמית שלי לא התפוררה כמו עוגייה, הכל מאוד דרמטי, וקיימת אפשרות ברורה שאולי אשחזר בראשי סצנה מ"מלך האריות" כשאעלה על המאזניים.
זהו, קוראים בשמי, אני מדדה בצעדים מהוססים אל המאזניים. הלב פועם, ואני מתפללת לאלי ההרזיה שהפינוק של הלילה הקודם עם קוביית השוקולד לא ייחשף. אחות המרפאה שומרת הסף הקפדנית, מחזיקה את גורלי בידיה או שאני צריכה לומר, במחברת שלה אני חשה נכנעת לאנחת הרווחה הפורצת מתוכי, אנחת הרווחה המפתיעה ביותר כאשר את רואה את הספרות החדשות שהשתנו מביקורי הקודם. סוף שבוע עבר בשלום, הפחתתי עוד 500ג' כפי שצפה המנטור .
סך ההפחתה הכללי מרגע קליטתי עומד על 4.100 ק"ג.
זהו יקירותיי, נתראה שוב ועד אז, שמרו על עצמכן.